שעונים

יוצרים

מחזה מאת - דן קלאנזי
תרגום - שילה פרבר
בימוי - לי גילת
במה ותאורה - אורי אופיר
תלבושות - אינגה ברבה
מוסיקה מקורית - דניאל סלומון
הדרכה קולית - פרופ' חנה הכהן

שחקנים

רמי ברוך / פיני מיטלמן, רועי הורוביץ ועומר עציון

גילאים:

כיתות י - יב ומבוגרים

תקציר ההצגה

בחדר קטן במחנה ריכוז נפגשים השען היהודי בנימין הירשפלד (אסיר מספר 1793) והנס (9355) - הומוסקסואל גרמני מוחצן, תחת עינו הפקוחה של הקאפו. בנימין יודע לתקן שעונים, הנס יודע "להסתדר" ושניהם לא יודעים לשיר אופרה. אז מה עושים? הומור,מסתבר, הוא נשק נפלא...

המחזה הועלה לראשונה בלונדון בשנת 2002, זכה לביקורות נלהבות וזיכה את מחברו בשני פרסים יוקרתיים בארה"ב hudson river classics playwringht’s ו- playwright’s contest award writer’s digest. בחודש אפריל 2004 הועלתה ההצגה בלונדון וגם שם גרפה תשבוחות .

ביקורות וחוות דעת

וכך כותבת העיתונות ההולנדית על "שעונים" (29/4/2015): "לאחר שעלתה לראשונה בלונדון, בקיץ 2001, וירדה לאחר כשבועיים, זכתה "שעונים" מאת המחזאי האמריקאי דן קלאנזי לסיבוב שני. הפעם היה זה בהפקת "ים הסוכר"- קבוצת תיאטרון ישראלית, שהעלתה את המחזה בעברית.
עשור מאוחר יותר, עדיין נוסעת ההפקה הזאת ברחבי העולם, ומוצגת בשפה האנגלית, מדרום אפריקה ועד פולין, אירלנד, יוון, וכעת- בסיבוב הופעות ראשון בתיאטראות ברחבי הולנד.
"שעונים" מביאה את סיפורם של בנימין, יהודי שמרן (פנחס מיטלמן), העוסק בתיקון שעונים באחד הצריפים במחנה הריכוז זאכסנהאוזן. הוא היה השען הטוב ביותר בברלין, מכיר היטב את המלאכה, וגם בתחומי המחנה הוא מוסיף לעבוד במקצועו.
במפתיע וללא כל הכנה מוקדמת, מצוותים לו עמית חדש לעבודה, הנס (רועי הורוביץ), שעל מדיו מופיע לא הטלאי הצהוב המוכר, כי אם משולש ורוד. "חבר" של הנס עזר לו להשיג את העבודה, הגם שאין לו מושג בתיקון שעונים. בין השניים, היהודי המבוגר וההומו הצעיר, מתרקמת חברות מפתיעה ושותפות גורל נוכח התעמרותו של הקאפו (עומר עציון), שרודה בשניהם.
ידידות לא שגרתית היא נושא נפוץ, שקיבל לאחרונה את ביטויו גם בסרטים דוגמת "מחוברים לחיים" או סרט האנימציה "אפ". במקרה שלפנינו, הקונטקסט הוא אחר, והיחסים מתפתחים לנגד עינינו. בתחילת היכרותם, שומר אמנם היהודי המבוגר על מרחק, בעוד הצעיר מחפש קירבה וקשר, אולם לבסוף, מצליח האחרון לכבוש את בנימין בקסמיו. זה אולי לא מפתיע, אבל זה עובד מצוין, ובעיקר- מעניק לנושא ההיסטורי הכבד מידה של קלילות ורעננות.
"שעונים" בנויה מרצף של סצינות קצרות, המשוחקות בסדר כרונולוגי. ישנן קפיצות בזמן, אך "אחדות המקום" נשמרת לכל אורכה: סדנת העבודה של שני האסירים. המעברים בין הסצינות מתבצעים בסיוע התאורה וקטעים קצרים של מוסיקה (תקתוקי שעונים וקטעי אופרה). על הבמה, ריהוט מינימלי, דלי ומזוודה. וזה הכל. זה כל העולם כולו.
המשחק ישיר ולעניין. ניסיונם הרב של השחקנים בהגשת החומר, והיכרותם המעמיקה איתו, ניכרים מאד בביצוע החי שלהם, שלא ניכרים בו שום סימני שחיקה או עייפות החומר. נהפוך הוא: השלושה מבצעים את תפקידיהם בהתלהבות וברגישות מרובה, שמוצאת את ביטויה גם בשיחה שהם מקיימים עם הקהל בתום ההצגה.
לסיכום: "שעונים" מביאה אלינו סיפור קטן, על נושא רלוונטי: גילויים של אנושיות, חרף תנאים לא אנושיים"

ביקורת מאת קובי ניב - גלובס 15.12.09

המלצה יומית מ"עכבר העיר און ליין" 8.12.09

כתבה על שעונים בעכבר העיר 3.12.09

"רמי ברוך מביא לתפקיד השען היהודי הרבה עוצמה רגשית... רועי הורוביץ הוא ההומוסקסואל הגאה, פגיע ורגיש אבל מפוכח. משחק מצויין וכובש... הבמאית לי גילת העלתה על הבמה דרמה אינטימית, אנושית ומרגשת" אליקים ירון, מעריב

"שילוב של תרגום מוצלח, בימוי רגיש ומשחק נהדר... מדובר באחת ההצגות המשובחות שמוצגות היום בארץ...כדאי גם לכל לגלות את ההצגה הנפלאה הזו" תדהר ואלד, במחנה

"הדבר החזק ביותר ב "שעונים" הוא עצם הסיפור שהמחזה הזה מספר, סיפור שמועצם על ידי המשחק המשובח והעיצוב הסטטי של התפאורה. אלו הפכו את 70 הדקות של הצפייה בהצגה הישראלית לחוויה משמעותית. זאת ועוד: אין במופע הזה שום חלקים מיותרים או משעממים, כפי שקורה לעיתים קרובות במופעים מסוג זה. הפעם מוגשת לצופים עלילה מרתקת, שגם אם ניתן לפרקים לנחש את מהלכיה העתידיים, עדיין יש מידה רבה של הנאה בצפייה בהם". קתרין פלבנצ'יק, מבקרת התיאטרון של העיתון 5'ciana, פולין

"***** חמישה כוכבים, לא פחות"  ג'ודי אנווין, הטלוויזיה הקנדית

 "כל מחזה הדן בשואה, שעוסק גם בשואות פרטיות של אנשים פרטיים ובאפקט המצטבר של כשלים מוסריים, הוא כבר בגדר ענין יוצא-דופן. אם הוא גורם לך גם לחייך, נו, הרי שאז הוא כבר ראוי לכל שבח".  ליז ניקולס, העיתון 'אדמונטון ג'ורנאל'

דפי הכנה

תמונות

  • שעונים
  • שעונים
  • שעונים